הפרק השני בטרילוגיה של תערוכות שיעסקו ביסודות בשנתה הראשונה של הגלריה. העיסוק ביסודות מתייחס להנחת היסודות להקמ ולהגדרתו של חלל אמנות חדש, ובנוסף – לסביבתו הגאוגרפית, הפוליטית והחברתית.
התערוכה שואבת השראה, בין היתר, מקיומה של באר היסטורית סביבה נבנה החלל החדש, וכן ממשבר זיהום המים שעבר על העיר רמת השרון.
העבודות בתערוכה מתייחסות כל אחת בדרכה למשמעותו של זיהום מים; למים כמקור של רגש, יופי וחיים, לצד הסכנות המגולמות בהם או האיום שבהיעדרם, ומשקפות את היחסים המשתנים בין האדם לטבע ולמשאביה הטבעיים של הארץ.
אמנים משתתפים : טליה קינן , מיה גורביץ', שרון גלזברג, ליאורה קפלן, מאיה סמירה, עודד הירש, אבישי פלטק, יערה צח, ורדי בוברוב, מרים כבסה, רועי מרדכי, דינה שנהב, יונתן גולדמן, דנה לוי, מירב הימן
זיהום מי התהום של רמת השרון הוא אחד המקרים החמורים של זיהום מים בישראל, בעיקר בשל מפעלי התעשייה הצבאית באזור. במשך עשרות שנות פעילותם של מפעלי תע"ש באזור הוזרמו חומרים רעילים אל הקרקע ואל מי התהום, ובזו אחר זו הוכרזו הבארות בעיר כלא ראויות לשאיבת מי שתייה.אחרונת הבארות ברמת השרון נסגרה לשימוש ב־2002, ומאז מגיעה אספקת המים בעיר מן המוביל הארצי במקום ממאגרי המים הטבעיים.
פרשת זיהום המים בעיר אינה רק סיפור מקומי על איזון אקולוגי שהופר. היא משקפת את היחסים המשתנים בין האדם לטבע ובין מוסדות המדינה לאזרחיה ולמשאביה הטבעיים של הארץ. באופן אירוני, בשעה שחזון הפרחת השממה מבטא את מקומם המרכזי של המים באתוס הציוני, כך המנגנונים שהולידה המדינה הצעירה פוגעים במשאבי הטבע והמים שלה.הבאר ההיסטורית החפורה ברצפת אחד מחללי התצוגה בגלריה היא תזכורת לראשית ימי המדינה והמושבה החקלאית הקטנה– לימים של מים טבעיים זכים. מעבר לכך, נדמה כי באר זו היא עדה אילמת לתהליכים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים שעבר המקום מאז, לאיזון האקולוגי שהופר וליחסי הגומלין המשתנים בין האדם לטבע.
העבודות בתערוכה מתייחסות כל אחת בדרכה למשמעותו של זיהום מים; למים כמקור של רגש, יופי וחיים, לצד הסכנותהמגולמות בהם או האיום שבהיעדרם. המים בתערוכה נושאים עמם מטענים וזיכרונות היסטוריים ורגשיים כאחד–זיכרונות של עולמות קדומים ושל מקומות שהיו ואינם, לצד זיכרונות גופניים של כאב, חולי או תנועה.
חלק מן העבודות בוראות דימויי טבע מלאי־הוד אך משובשים. אחרות מתייחסות למקומם של המים באתוס הציוני ולחרדת ההתייבשות הישראלית. עבודות נוספות מתייחסות למים כאל מוטיב חומרי, רגשי ורוחני במעשה יצירת האמנות עצמו ואל פוטנציאל הזרימה האינסופי שלהם.
עבודות לא מעטות משלבות בין תוצרים תעשייתיים או דיגיטליים מעשה ידי אדם לבין מוטיבים מן הטבע, ומבקשות לברוא או לתעד נופים מימיים רבי־קסם ומאיימים כאחד. רוב העבודות אינן מתייחסות למקום קונקרטי כלשהו. המים מפעפעיםבהן מעבר לגבולות גיאוגרפיים, מחלחלים גם אל מעמקים תודעתיים ורגשיים כלליים וזורמים בין ההקשר המקומי לבין הממד האנושי והאוניברסלי
הגלריה העירונית לאמנות עכשווית רמת השרון